מאת אופיר גפן.
המאמר המלא עוסק בהצעת החוק H.R 3261 המוכרת בשם Stop Online Piracy Act (SOPA), שכרגע עומדת בשלב הניסוח על ידי ועדת החוק של הקונגרס האמריקני (הערת מחבר מאוחרת: הצעת החוק נמצא כרגע בהקפאה). הקונגרס כרגע בפגרה ודיונים בנוגע להצעת החוק יתחדשו כשזו תסתיים. היה וההצעה תאושר היא תועבר לאישור הסנאט.
מטרת החוק כפי שנוסח על ידי יוצריו- חבר הקונגרס למאר סמי'ת ו-31 משתתפי החקיקה היא:
To promote prosperity, entrepreneurship and innovation by combating the theft of U.S property and other purposes.
במהלך המאמר ניסיתי לסרוק את ההצעה משלושה כיוונים שונים:
א. פרוצדורלי/היסטורי: בחלק זה חקרתי את התהליכים שהובילו לחקיקה, כאשר החשוב בהם הוא הניסיון הכושל לחוקק את PIPA, שנעשה לאחר ניסיון (גם כן כושל) לחוקק את COICA. בכך ראינו את המאמץ הארוך של המחוקק האמריקני להילחם בתופעת הפירטיות ברשת. כמו כן עמדנו על הצפי לעתיד של ההצעה. לבסוף דנו בהיבטים הדומים בין SOPA ל- IP PRO.
ב. תוכני: בחלק זה שהיה החלק המרכזי במאמר ניסיתי לנתח את החוק לפי תוכנו. החוק הוא באורך 78 עמודים וכולל שני חלקים מרכזיים: החלק השני מסביר מה יהיה עתידו של החוק עם יסתור דין קודם או את חוקת ארה"ב. החלק הראשון, המעניין יותר, הוא עיקר החקיקה וגם סלע המחלוקת. הוא כולל את השינויים העתידיים כאשר שלושת החשובים הם:
1. אפשרות לממשלת ארה"ב לפעול בשמם של אלו שנפגע להם זכויותיהם הרוחניות, ובנוסף הכרזה על סמכותה האקס-טריטוריאלית של המדינה בהליכים אלה.
2. החלת אחריות על גופים אינטרנטיים ש'מאפשרים' הפרת זכויות יוצרים. זהו אולי הסעיף הבעייתי ביותר שכן הוא מגדיל את האחריות שתוטל על גופים שאין להם כוונה או מניע להפר זכויות יוצרים. ארבעת הגופים הם: ספקי האינטרנט, מנועי החיפוש, אתרי הגבייה וחברות פירסום אינטרנטיות. עניין חשוב לנושא זה היא האפשרות של אותם גופים לטעון לחסינות, עליה הרחבנו את הדיבור, לרבות באילו תנאים ניתן להפעילה, ומה היא כוללת.
3. הסנקציות: בחלק זה דיברנו על הסנקציות החדשות שיופעלו במקרים של הפרה החוק, לרבות חלקו של החוק שמתקשר למכירת מוצרים פגומים, שמתחת לתקן או שמתויגים בצורה לא נכונה. חלק זה גם כולל סעיפים של 'עוולות פרטיקולריות' וביניהם איסור למכירת תרופות מרשם דרך האינטרנט.
ג. ביקורות בעד ונגד החוק. בחלק זה סקרתי את עיקר טענותיהם של שני הצדדים לפולמוס, כאשר אלו שבעד ההצעה בעיקר מונעים מהרצון ליתן סעדים לאזרחים אמריקנים שזכויות הקניין הרוחני שלהם נפגע, לעומת אלו שטוענים שהצעה זו תוביל לפגיעה בחופש הביטוי, איום כללי על עסקים מבוססי תשתית האינטרנט, חוסר יעילות ופגיעה בעיקרון:Safe Harbor Protection. לבסוף בחנו את מובילי המאבק של כל צד וגילינו שבצד שבעד החקיקה עומדים פעילי זכויות היוצרים ותאגידים למיניהם, אל מול הצד שנגד החקיקה, שכולל בעיקר חברות מבוססות אינטרנט וארגונים ללא מטרות רווח.